סיפור חייו של ניצב משה טיומקין הוא סיפור הישרדותו ותקומתו של עם ישראל לאחר השואה – מן העבר רווי האסונות אל עתיד שכולו תקווה. 
משה טיומקין, יליד העיר סטניסלבוב בגליציה, איבד את כל משפחתו בשואה. אמו נרצחה לנגד עיניו. הוא ואביו הצליחו להימלט אל היערות שם לחמו בשורות הפרטיזנים עד שהאב נפל בקרב ומשה, ילד עם רובה ביד, נותר לבדו. 
בתום המלחמה חבר טיומקין אל שליחי עלייה ב' ונמנה על המעפילים שהשתתפו במאבק ההרואי של אקסודוס 1947. עלה ארצה באפריל 1948 והשתתף בשחרור הגליל המערבי. לאחר מכן התגייס לצה"ל ובהמשך נמנה עם ראשוני משמר הגבול, עלה בסולם הדרגות, עבר למשטרת ישראל ופיקד על משטרת מחוז תל אביב. ניצב משה טיומקין נטל חלק פעיל במאבקים שנגעו בפרשיות ביטחוניות ופליליות כמו הכנעת הטרור ברצועת עזה, חטיפת מטוס סבנה, חילוץ בני הערובה במלון סבוי, ההשתלטות על אוטובוס הדמים בכביש החוף, הפשע המאורגן ורשימת  ה-11, חטיפת אורון ירדן ועוד ועוד. 
כאשר סיים את שירותו במשטרה – לאחר 32 שנה במדים – עבר משה לתפקיד ניהולי בכיר בחברת סולל-בונה ובשיכון-ובינוי אחזקות בע"מ, ובהמשך היה שותף למהלך היסטורי להפרטת החברה. טיומקין נבחר למועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם סיעת הגמלאים. כיהן שלוש קדנציות (15 שנה) כאיש ציבור בתפקידי ניהול בכירים בעירייה, והטביע את חותמו בתחומים רבים.  ד"ר למינהל עסקים, אלוף-משנה בצה"ל וניצב במשטרת ישראל.