זכוכית מגדלת
נוֹלַדְתִּי בְּתֵל אָבִיב, לְיַד הַיָּם,אַךְ אֶת עֹנֶג הַמִּצְווֹת לֹא קִבַּלְתִּי שָׁם.אַחֲרֵי בַּגְרוּת בְּבֵית סֵפֶר בְּבֶּרְלִיןעָבַרְתִּי לְצִירִיךְ עִם הַרְבֵּה גְּלוּטָמִין.לְמַזּלִָי,קִבַּלְתִּי תֹּאַר שְׁלִישִׁי,וְעוֹד בְּמָתֶמָטִיקָה, בְּנִבְדָּל,בְּלִי לִהְיוֹת מְתֻסְכָּל.עָבַדְתִּי בְּחֶבְרַת עֲנָק כְּאַקְטוּאָר,לִמַּדְתִּי בְּאוּנִיבֶרְסִיטָאוֹת וְהִתְרוֹצַצְתִּי מִסֶּמִינָר לְסֶמִינָר.בִּקַּשְׁתִּי אֶת יַד רוּחָמָתִי בְּאֹפֶן נָאוֹת,וְגִדַּלְנוּ מִשְׁפָּחָה וְלָהּ מִדּוֹת טוֹבוֹת.כְּשֶׁיָּצָאתִי לְגִמְלָאוֹת,הִלְחַנְתִּי פּוֹאֶמוֹת וסִימְפוֹנִיּוֹת בִּלְהִיטוּת.הֵן מָצְאוּ אֶת דַּרְכָּן בְּהַצְלָחָה לָעוֹלָם,כְּשֶׁפְּסוּקִים מִן הַתּוֹרָה נִקְרָאִים מִתּוֹכָן.מוֹדֶה אֲנִי לְה' שֶׁשָּׁלַח לִי אֶת אִשְׁתִּי עִם הַשְּׁכִינָה,וּשְׁתֵּיהֶן לִי מַעְיָן נוֹבֵעַ שֶׁל הַשְׁרָאָה.לָךְ, רוּחָמָתִי, אַלְפֵי שִׁירַי וְכָל מַחְשְׁבוֹתַי,וּלְבוֹרֵא עוֹלָם תְּפִלּוֹתַי וְתוֹדוֹתַי.הַכָּרַת הַטּוֹב שׁוֹמֶרֶת עַל הַבְּרִיאוּתוּמְרַפְּאָה כִּמְעַט כָּל פֶּצַע בִּזְרִיזוּת.תִּקְוָתִי, קוֹרֵא נִכְבָּד, שֶׁהַחִיּוּךְ בַּחֲרוּזִים יִנְעַם לְאָזְנֶיךָ,וְשֶׁחָכְמַת הַחַיִּים בַּזּוּגִיּוּת תִּצְטָרֵף לַהוּמוֹר שֶׁלְּפָנֶיךָ