"יוגוסלבים" האחרונים הינו סיפור חוויותיו של פנסיונר צה"ל - שליח הסוכנות היהודית ליוגוסלביה, בתקופת המלחמה בארץ זו, במשך ארבע שנים (1995-1991).
בספר מסמכים, מכתבים ודיווחים אוטנטיים רבים, שהובאו לדפוס כלשונם. תאור מפגשים בקהילות יהודיות, שיחות אישיות, בקשות במצבי לחץ, לעיתים קרובות ולפעמים גם תחת אש, שהתשובות והפתרונות להן היו לרוב קשים ומסובכים.
כן משולבים בספר קצת "אלה הם חייך" של הכותב, יוצא אותה קהילה יהודית קטנה, שעלה ארצה בשנת הקמתה של מדינת ישראל. לוחם ותיק בצה"ל - מפקד חטיבת טנקים במלחמת יום כיפור, שלעת זיקנה "הצליח" להריח מחדש אבק שריפה, לשמוע התפוצצויות ושריקת כדורי צלפים בקרבתו, ויכול היה להיזכר במלחמת ההתשה או במלחמה אחרת מן הרבות בהן השתתף. משונה, אך צלילי מלחמה זו ביוגוסלביה, שהקשו על עבודתו מצד אחד, גרמו מצד שני לכך, שירגיש כי תקופה זו הייתה אחת התקופות המעניינות והיפות של חייו.
רוב הישראלים לא התעמקו ואף לא התעניינו בנעשה במלחמה בארץ בלקנית יפיפיה זו. לא שאלו את עצמם: - רגע, מי כאן נגד מי? ולמה? מה פתאום, עמים שחיו האחד בתוך (ולא על-יד) השני בשלווה ובשלום, עשרות בשנים, קמים ורוצחים האחד את השני באכזריות ובדם קר?! ואיפה כאן מקומם של היהודים? אחרי שכל היוגוסלבים כבר החליטו שהם למעשה סרבים או קרואטים או סלובנים או בוסנים (מוסלמים) או מקדונים או שיפטרים ועוד ועוד - רק היהודים נשארו עוד עד הסוף "יוגוסלבים". הספר מנסה להסביר גם תופעות אלו.
