הפואמה המיסטית הגדולה של עטאר שנכתבה במאה השתיים עשרה בצפון מזרח איראן, היא אחת מיצירות הספרות הפרסית החשובות ביותר. היא מציגה באופן נפלא ואלגורי את תורת הסופיות שנבעה מהאיסלם – תורה אזוטרית שענינה חיפוש האמת דרך אלוהים – ומתארת את קורותיהן של ציפורי העולם שהתאספו לחפש אחר מלך אידיאלי בשבילן, היא הציפור סימורג.זמן קצר לאחר ששמעו שלשם כך עליהן לצאת למסע מפרך, הציפורים מבטאות את הסתיגויותיהן בפני מנהיגן הדוכיפת. בראיה חודרת וצחות לשון, הדוכיפת מרגיע את חששותיהן, ובאמצעות סדרת משלים מאלפים הוא מדריך אותן בחיפושן אחר אמת רוחנית. על ידי שימוש בתפניות שנונות ומעמיקות, "אסיפת הציפורים" הופכת אמונה עמוקה לשירה מופלאה.